עמר בר-לב חבר הכנסת עמר בר-לב, מפלגת העבודה http://omerbarlev.co.il http://omerbarlev.co.il/images/banners/omer/omer-bar-lev.jpg http://omerbarlev.co.il/images/banners/omer/omer-bar-lev.jpg [email protected] מפלגת העבודה

משלחת ועדת החוץ והביטחון לבריסל והאג

ישראל עוד לא מיצתה עד תום את שיתוף הפעולה עם אירופה בכל הקשור לנושאים הביטחוניים והמדיניים.

חזרתי אמש מביקור חשוב של משלחת חברי ועדת החוץ והביטחון בבריסל ובהאג, בו נפגשנו עם מקבילנו האירופאיים, חברי ועדת הביטחון של האיחוד האירופי ושל נאט"ו, של הפרלמנט הבלגי וההולנדי (אחסוך מכם שמות ותארים). למרות הניחוח האירופאי, לא יהיו כאן המלצות למקומות בילוי ותיירות. כל דקה שם נוצלה לחיזוק הקשרים ושיתופי הפעולה ביננו, ולכן אתייחס דווקא לתוכן והמסקנות העיקריות:

1. ישראל עוד לא מיצתה עד תום את שיתוף הפעולה עם אירופה בכל הקשור לנושאים הביטחוניים והמדיניים. נאט"ו (ארגון האמנה הצפון אטלנטית) מהווה ברית צבאית בין מדינות צפון אמריקה ואירופה המחוייבות לביטחון החברות בה. ישראל אומנם לא חברה בארגון, אך היא מפעילה בו מטה מזה שנתיים, וצה"ל אף השתתף הקיץ לראשונה בתרגיל השנתי של הארגון. הארגון מעריך את ישראל, ולפחות אלו שפגשנו בהם מבינים את האיום האיראני על המזה"ת כולו ובפרט על ישראל. בשיחות עימם שמתי דגש על הנוכחות האיראנית בסוריה, על בסיסי הים והאוויר שיש ויהיו ב-50 השנים הבאות לרוסיה בים התיכון, ועל כך שזו בהחלט בעיה מיידית לישראל, אך בטווח הבינוני הבסיסים הרוסים הללו הם מהווים גם איום על נאט"ו ועל אירופה כולה. עוצמתו וחולשתו של האיחוד האירופי הוא בכך שהאיחוד מקבל החלטות בנושאים אלו רק בקונצנזוס של כל 29 חברותיו. לכן למשל, הוא לא מסוגל לקבל החלטות במאבק כנגד האיום האיראני כי לא כל המדינות בו מכונות לכך.

2. מבחינת הסכם המעצמות עם איראן - האירופאיים חושבים שפיקוח ושמירה על ההסכם הקיים ויצירת הסכמים נוספים עדיפים על המצב שהיה יכול להיות ללא הסכם. טענתם העיקרית כי עתה הם נאלצים להקדיש מאמץ בלשמור את רוסיה וסין בהסכם, במקום להתמקד בסנקציות כנגד תכנית הטילים האיראנית (האחרון הינו מהלך שאני תומך בו מזה זמן). בעוד המחלוקת לגבי הדרך ברורה, המטרה המשותפת - למנוע מאיראן יכולת גרעינית היתה והינה נקודת המפתח, וצריך למצוא את השביל הנכון ביותר לפעול בו. 

3. בהקשר לנושא הפלסטיני ועזה בפרט - בהיבט הכלכלי-פוליטי האיחוד האירופי החליט להעביר מאות מיליוני יורו במטרה לשפר את המצב ההומניטארי בעזה, אך הם מתעקשים לעשות זאת דרך אבו מאזן - וכאן כמובן הבעיה. הסברתי להם כי לצערי לאבו מאזן ממש לא אכפת מהפלסטינים ברצועה ולכן איננו מוכן להעביר סכומים אלו לשיפור המצב שם. כאן הרגשתי חובה להדגיש בפניהם כי כמו שעל ממשלת ישראל, כך גם עליהם מוטלת החובה למצוא דרכים להשקיע בפיתוח עזה גם ללא אבו מאזן, שעליהם יחד איתנו, או אפילו בלעדי ממשל ישראל, למצוא דרך שבאמת תשקיע באזרחים ולא בטרור, ובטח ובטח שאבו מאזן לא יהיה בעל הכוח להרעיב אותם לשיטתו.

בסך הכל מדובר בשכנה טובה שפוטנציאל החיבורים איתה עוד לא מוצה, וזה חשוב להכיר בכך, עוד לפני שממהרים להספיד אותה (ואת האיחוד האירופי בפרט) - בואו ניתן לזמן לעשות את שלו. כמובן שיש שזנחו את אירופה ויש שרואים אותה כמובן מאליו, יש שמחלקים אותה מזרח ומערב, יש שמכלילים אותה כאנטישמית ויש שלא סובלים את המחשבה ואומרים שהיא חייבת לנו בשל העבר האכזר. לכאן או לכאן, כמדיניות ולמען האינטרס המדיני והביטחוני שלנו, מחובתנו לחשוב מחוץ לקופסה כדי ללכת קדימה, ועל יצירת עוד כמה חיבורים שאולי יפתחו לנו דלת חדשה.

תמונה אירופה

חבר הכנסת עמר בר-לב

חבר הכנסת עמר בר-לב (המחנה הציוני) חבר וועדת החוץ והביטחון בכנסת, יו"ר וועדת המשנה למוכנות צה"ל וביטחון שוטף, וממלא מקום בועדת הכספים. מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, מקים ויו"ר תנועת "אחרי!". ממייסדי תנועת "שלום עכשיו". ממייסדי חברת "איתוראן". פועל למען ביטחון ישראל, החזון הציוני ולמען צדק חברתי וחיזוק הדמוקרטיה בישראל.

כל הזכויות שמורות לעמר בר-לב 2014 ©