עמר בר-לב חבר הכנסת עמר בר-לב, מפלגת העבודה http://omerbarlev.co.il http://omerbarlev.co.il/images/banners/omer/omer-bar-lev.jpg http://omerbarlev.co.il/images/banners/omer/omer-bar-lev.jpg [email protected] מפלגת העבודה

ח"כ עמר בר-לב כותב במלאת 30 שנה למלחמת יום כיפור

ב-30 שנה למלחמת יום כיפור כתבתי לתמי ומוסיק גדרון שנפטרו מאז, הוריו של אילן גדרון חברי הקרוב שנהרג במלחמת יום כיפור מכתב שקראתי לו "אנו ששמטנו את הכפפה". לקח לי למעלה מעשר שנים נוספות מאז שכתבתי להם, להחליט שכן, אני ארים את הכפפה.

"אנו ששמטנו את הכפפה". ח"כ עמר בר-לב כותב בגוף ראשון על יום כיפור

יום כיפור עבורי ועבור כל בני דורי הוא בעל משמעות נוספת מעבר ליהודית, כמעט מלה נרדפת ל"מלחמת יום כיפור".
ב-30 שנה למלחמת יום כיפור כתבתי לתמי ומוסיק גדרון שנפטרו מאז, הוריו של אילן גדרון חברי הקרוב שנהרג במלחמת יום כיפור מכתב שקראתי לו "אנו ששמטנו את הכפפה". לקח לי למעלה מעשר שנים נוספות מאז שכתבתי להם, להחליט שכן, אני ארים את הכפפה.

וכך הוא כותב:
"שלושים שנה לפני, היינו כל כך שונים. היינו צעירים, האמנו בצידקת הדרך, היינו מוכנים להקריב את חיינו למען המטרה, והתכוונו לכך.
המלחמה לא הייתה מה שציפינו לה. היא הייתה נוראה, היה לנו קשה וכואב, אך היינו שלמים עם המציאות שאותה הכרנו ובה האמנו, ועם ההקרבה שנגזרה ממנה.
אילן לא חזר מהמלחמה. כמו אילן לא חזרו גם יגאל ומיכאל, מהכיתה בממלכתי ד' וקובי מהתיכון. הם שילמו את מלא המחיר.
האחרים, שחזרו, חלקם היו פגועים בגופם וחלקם בנפשם, נושאים צלקות כואבות עד עצם היום הזה.
שלושים שנה אחרי, אני מסתכל סביבי ושואל את עצמי:
אנו, שנותרנו, האם אכזבנו?


והלא כל אחד מאתנו, החברים והחברות של אז, שקע בעולמו האישי, עם משפחתו, עיסוקיו, קשייו וחוויותיו, ומסביב האדמה עדיין רועדת.
האם שמטנו את הכפפה? האם הפנינו עורף לייעודנו?
האם אז, לפני שלושים שנה, הכפפה כבר ניתנה בידנו?
אינני בטוח, נראה לי שלא.
הורינו, דור בוני המדינה, עדיין החזיקו בה!
אבל היא הייתה שם, מונחת על כף ידם הפתוחה בפנינו. אפילו לא היה צריך להתכופף כדי להרימה – פשוט להושיט את היד, לקחת ולשאת אותה הלאה.
האם לכך התכוונו הורינו, להעביר את הכפפה אלינו? שכמוהם, גם אנחנו נחזיק בה, נישא אותה בגאון, נקריב את עצמינו למענה, ואלה שביננו שייוותרו, יעבירו אותה הלאה לילדיהם?
אינני יודע. אינני בטוח בכך. אולי בסתר ליבם איחלו לנו הורינו שנשתחרר מהנטל, מהמשא שאותו הם סחבו על גבם, בכדי שכל אחד מאתנו, אנו ילדיהם, יחיה את חייו הייחודיים כפי שאכן אנו חיים אותם היום? אולי כך.
ומה אתנו?
האם עם התבגרותנו נעשינו צייתניים, החיים את חיינו כפי שהורינו רצו ואיחלו לנו בסתר ליבם? ומה על אחריותנו שלנו? אחריותנו לילדנו?

ואילן שלא חזר? שישלם את מלא המחיר כבר אז, ולא ניתנה לו אפילו ההזדמנות לבחור?".
בתמונות, אילן גדרון ז"ל, 1973.

חבר הכנסת עמר בר-לב

חבר הכנסת עמר בר-לב (המחנה הציוני) חבר וועדת החוץ והביטחון בכנסת, יו"ר וועדת המשנה למוכנות צה"ל וביטחון שוטף, וממלא מקום בועדת הכספים. מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, מקים ויו"ר תנועת "אחרי!". ממייסדי תנועת "שלום עכשיו". ממייסדי חברת "איתוראן". פועל למען ביטחון ישראל, החזון הציוני ולמען צדק חברתי וחיזוק הדמוקרטיה בישראל.

חדשות ועדכונים מח"כ בר-לב

כל הזכויות שמורות לעמר בר-לב 2014 ©