עמר בר-לב חבר הכנסת עמר בר-לב, מפלגת העבודה http://omerbarlev.co.il http://omerbarlev.co.il/images/banners/omer/omer-bar-lev.jpg http://omerbarlev.co.il/images/banners/omer/omer-bar-lev.jpg [email protected] מפלגת העבודה

נאום אי-אמון במליאה במלאות שנה למבצע "צוק איתן"

אנו מציינים השבוע שנה לצוק איתן, וצר לי לקבוע שלמדינת ישראל אין מדיניות ביטחונית ולא אסטרטגיה – לא בדרום, לא אל מול הטרור ביהודה ושומרון ולא בצפון. אני שואל מכאן את ראש הממשלה ואת שר הביטחון: מהי מדיניות הביטחון שלכם אל מול החמאס ברצועת עזה?

נאום אי-אמון במליאה במלאות שנה למבצע "צוק איתן"

אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת,

אנו מציינים השבוע שנה לצוק איתן, וצר לי לקבוע שלמדינת ישראל אין מדיניות ביטחונית ולא אסטרטגיה – לא בדרום, לא אל מול הטרור ביהודה ושומרון ולא בצפון. אני שואל מכאן את ראש הממשלה ואת שר הביטחון: מהי מדיניות הביטחון שלכם אל מול החמאס ברצועת עזה? שקט תמורת שקט? הרתעת החמאס? איפה בדיוק ההבטחות האלו אם ה"טיפטופים" עלינו מרצועת עזה חזרו, אם חמאס חזר לחפור מנהרות תקיפה במלוא המרץ ובונה מתקן אימונים הפגנתי מול נתיב העשרה? אז היכן בדיוק השקט והיכן ההרתעה? מה היא מדיניות הביטחון שלכם אל מול הטרור המתגבר ביהודה ושומרון? ומה אל מול החיזבאללה בצפון?

לצפייה בנאום

תפיסת ביטחון של מדינה אינה סוד. אסור שתהיה. לא כלפי אזרחיה, לא כלפי אויביה ולא כלפי הקהילה הבינלאומית. ההיפך הוא הנכון; היא כלי מרכזי בקביעת מדיניות הפעולה של המדינה – ביטחונית ומדינית, וביצירת הרתעה כלפי האויב. היא כלי מרכזי לקבלת גיבוי בינלאומי ולגיטימציה להפעלתה. לכן חשוב שתהיה פשוטה, ברורה וגלויה.

כאשר האויב אינו יודע כיצד נגיב במקרה של הפרת השקט – חופש הפעולה שלו גדל בו בזמן שהבלבול וההתלבטות בקרב מקבלי ההחלטות אצלנו גדלים אף הם.

בעבר זה לא היה כך. בראשית שנות המדינה, כאשר התרבו תקיפות הפדאיון על יישובינו, קבע בן גוריון את מדיניות "פעולות התגמול". ב-1956, כאשר חסמה מצרים את מצרי טיראן למעבר אניות סוחר, קבעה מדינת ישראל שפעולה זו היא "קאזוס בלי" שעם חצייתו לא נוכל להשלים, וישראל יצאה למלחמה לפריצת המצרים.

ועשינו זאת שוב ב-67' כאשר נאצר העמיד אותנו במבחן זה בשנית. לא דובר אז באיום בנפש על אזרחי מדינת ישראל כפי שקיים היום בעקבות כל ירי של רקטה מעזה או מכל פיגוע דריסה או דקירה ביהודה ושומרון. האיום היה כלכלי בלבד, וזו הייתה סיבה מספקת לצאת למלחמה כוללת. והסיכון ומחירה של אותה תפיסת ביטחון של בן גוריון ולאחר מכן של אשכול היה גבוה. איבדנו בהן כאלף חיילים, מטובי בנינו.

ובשנות ה-70', כשעברו המחבלים לפיגועי המיקוח והשתלטו פעם על כיתת לימוד או גן ילדים ופעם על מלון או אוטובוס בדרישה לשחרור מחבלים בתמורה לשחרור בני הערובה, אז שלח אותנו רבין ז"ל, לוחמי היחידות המיוחדות, להילחם ולשחרר את בני הערובה. כקצין צעיר השתתפתי במספר רב של פעולות שחרור אלו. רבין לא הסתפק בכך וקבע מדיניות לפיה צה"ל יתקוף ביוזמתו את המחבלים בבסיסם לפני יציאתם לפיגועים בארץ.

אדוני ראש הממשלה, אתה בוודאי זוכר את אותה פשיטה בקיץ 1975 על קן מחבלים בלבנון בפיקודו של אחיך יוני, כאשר אני לצדו. בדיוק חזרת לחופשת קיץ מלימודיך בחו"ל. זו הייתה פעולת מנע, להגנה עצמית על פי מדיניות הביטחון הלאומית באותה עת. מספר ימים לאחר מכן, בהמשכו של אותו שבוע, פיקדתי על מבצע בארץ אויב אחרת, ואתה ביבי היית מפקד כוח החילוץ שלי. כן אדוני היושב ראש, היו ימים... שני מבצעים בשתי מדינות אויב בשבוע אחד. הספק לא רע...

ב-2006 חטף החיזבאללה את אהוד גולדווסר ואלדד רגב זיכרונם לברכה, אהוד אולמרט ראש הממשלה ועמיר פרץ שר הביטחון החליטו נכון לצאת למלחמה רחבה נגד החיזבאללה בצפון. ובעטיה של אותה מלחמה החיזבאללה מורתע עד היום.

מאז הקמתה של מדינת ישראל ועד לפני קצת פחות מעשור, הייתה לישראל מדיניות ביטחון ברורה שעודכנה מדי פעם וביססה את הרתעתה. ובמקרים בהם קרסה, לא היססו ראשי הממשלות לנקוט פעולות שלעתים היו כרוכות בלקיחת סיכון גדול, עד שחזרו וביססו אותה מחדש. אבל בשנים האחרונות בהן אתה נתניהו מכהן כראש הממשלה, אין תפיסת ביטחון ואת התוצאה אנו רואים. 15 שנה של סבבים גדלים והולכים של ירי פצמ"רים ורקטות בדרום ובחודשים האחרונים התגברות אירועי טרור ביהודה ושומרון.

אדוני ראש הממשלה, במספר הזדמנויות טענת נגד חבריי ונגדי ושאלת בהתרסה: "תגידו לי, מה אתם הייתם עושים?". ראשית, אני רוצה להזכיר לך שאתה ראש הממשלה, לצערנו לא אנחנו. לכן תפקידך להנהיג ולהציג ולממש תפיסת ביטחון ברורה ועוצמתית למדינת ישראל. אך אני לא אתחמק מהשאלה, אך תחילה אתייחס למה אין בכוונתנו לעשות כשנגיע לשלטון: אין לנו שום כוונה לעזוב או לסגת מכל מקום שבו נמצאים היום חיילי צה"ל השומרים על ביטחוננו. לא לגבולות 67' ולא לכל קו אחר, ובוודאי לא בשלב הנוכחי. אז בוא נוריד את ההפחדה הזו מעל סדר היום.

מה אנחנו כן נעשה?

בשלב ראשון, בדיוק את מה שאתה מציע ראש הממשלה, רק שבניגוד אליך אנחנו נעשה ולא רק נדבר. ביהודה ושומרון – הרי גם אתה אמרת שעלינו להיפרד מהפלסטינים והוספת את שימור הצורך בשליטה ביטחונית ישראלית. אז אנחנו אדוני ראש הממשלה, נעשה זאת ואתה יודע עוד משהו? את זה אפשר וצריך לעשות גם ללא שותף פלסטיני, כי זה אינטרס שלנו. זה בידיים שלנו!

נעצור את הבנייה מחוץ לגושי ההתיישבות ביהודה ושומרון, נחוקק בכנסת חוק פינוי-פיצוי עבור מתנחלים מחוץ לגושי ההתיישבות שיהיו מעוניינים להעתיק את מגוריהם לגבולות הקו הירוק או לגושים – הכול בתמורה לפיצוי הולם והכול מרצון. נרחיב את שטחי A היכן שניתן ומעל לכל, חיילי צה"ל ימשיכו לשמור על הביטחון בדיוק כפי שהם עושים היום. אין לי ספק שהקהילה הבינלאומית תתייצב לצדנו וחובת ההוכחה תעבור לפלסטינים.

ובעימות בדרום מול החמאס מה נעשה?

גם פה את מה שאתה הכרזת שתעשה לפני כשנה מעל בימת האו"ם ומאז – כמה מפתיע – לא עשית דבר.

נפנה למדינות הסוניות המתונות – מושג שאתה טבעת – מצרים, סעודיה, נסיכויות המפרץ, ירדן והרשות – ויחד איתן בתמיכת ארה"ב ואירופה נפנה למועצת הביטחון שתקבל החלטה שהדרך לפתרון הסכסוך בדרום עוברת ביישום הנוסחה – פירוז תמורת שיקום ופיתוח. כן, אני יודע, זה קשה, החמאס לא מיד יפרק את נשקו, אבו מאזן לא ממש מעוניין להתעמת עם החמאס ועוד קשיים, אך זה אפשרי.

אבל בשביל זה צריך מנהיגות, מנהיג, ולצערנו אתה מהסס, חושש וקופא על השמרים ובמזרח התיכון אין דבר הקופא במקום. או שאתה פורץ קדימה או שאתה מידרדר לאחור. ומצבנו הביטחוני לצערי, מידרדר לאחור.

מה עוד נעשה? ניתן גיבוי לתושבי עוטף עזה. גיבוי אמיתי, שאינו מצריך מאבקים בלי סוף כדי לקבל פיצוי ועידוד לעסקים ולחקלאים שבאזור, כזה שימנע סגירה של מפעלים ותעסוקה בשדרות או בערד, כזה שיבטיח שהכסף לטיפול הנפשי שהילדים כה זקוקים לו לא יועמד בסימן שאלה. זה לא ניצחון אם הממשלה מאיימת לסגור תקציב לילדי העוטף שסובלים מטראומות ואז מודיעה שהנה, הוקוס פוקוס, יש תקציב. הניצחון זה להבטיח שיהיה תקציב מלכתחילה ולפעול כדי שלא יזדקקו לו. לצערי, במקרה שלנו, ביטחון אזרחי ישראל מידרדר מדחי אל דחי, בצפון, בדרום, באיו"ש ובירושלים. ולכן אנחנו מצביעים היום אי-אמון בממשלה ובך.

חבר הכנסת עמר בר-לב

חבר הכנסת עמר בר-לב (המחנה הציוני) חבר וועדת החוץ והביטחון בכנסת, יו"ר וועדת המשנה למוכנות צה"ל וביטחון שוטף, וממלא מקום בועדת הכספים. מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, מקים ויו"ר תנועת "אחרי!". ממייסדי תנועת "שלום עכשיו". ממייסדי חברת "איתוראן". פועל למען ביטחון ישראל, החזון הציוני ולמען צדק חברתי וחיזוק הדמוקרטיה בישראל.

חדשות ועדכונים מח"כ בר-לב

כל הזכויות שמורות לעמר בר-לב 2014 ©