עמר בר-לב חבר הכנסת עמר בר-לב, מפלגת העבודה http://omerbarlev.co.il http://omerbarlev.co.il/images/banners/omer/omer-bar-lev.jpg http://omerbarlev.co.il/images/banners/omer/omer-bar-lev.jpg [email protected] מפלגת העבודה

הצע''ח פיקוח פרלמנטרי על רכש ביטחוני - הנאום המלא במליאה

בחודש הבא ימלאו שנה לתיק 3000. באמת, מזל טוב לנו. שנה שאנחנו מתעסקים במי שילם למי, כמה, מתי, נתן, לא נתן, שחיתות וטובות הנאה. הצעת החוק שאני מגיש כאן היום, אני מאמין שהיא תמנע את תיק 3000 הבא.

מתוך הנאום במליאת הכנסת: ביום רביעי, ח' בשבט תשע"ח, 24.1.18

 

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רואה שככל שהחוקים יותר משמעותיים ויותר מאחדים את המליאה הזאת, כך יש כאן פחות חברי כנסת שנמצאים כאן. בחודש הבא ימלאו שנה לתיק 3000. באמת, מזל טוב לנו. שנה שאנחנו מתעסקים במי שילם למי, כמה, מתי, נתן, לא נתן, שחיתות וטובות הנאה. הצעת החוק שאני מגיש כאן היום, אני מאמין שהיא תמנע את תיק 3000 הבא.

לפני קצת יותר משנה ישבתי כאן במליאה ושמעתי את ראש הממשלה נתניהו מכריז שאו-טו-טו מדינת ישראל הולכת לחתום עסקה עם הגרמנים לשלוש צוללות חדשות. מדובר בהחלטה אסטרטגית, זו החלטה עצומה.

עכשיו, בלי כל קשר לתיק 3000 ובלי כל קשר לכל הפרשיות האלה, ישבתי כאן, ואני בתור חבר כנסת, בתור חבר ועדת החוץ והביטחון כבר חמש שנים, יחד עם צופי ערוץ 99 – שמענו על זה בפעם הראשונה. שאלתי את עצמי: איך זה יכול להיות שהנושא לא עלה בוועדת החוץ והביטחון, נושא שבוודאי נדון במשרד הביטחון, בין משרד הביטחון לצה"ל, וכמו שאנחנו יודעים, בין משרד הביטחון או בין המל"ל לגרמנים, במשך חודשים ושנים רבים. איך זה יכול להיות שהדבר הזה לא הגיע כלל לידיעת חברי ועדת החוץ והביטחון? באמת, מאוד מאוד מוזר. ואם זה המצב, אני שואל אתכם, את חברי הכנסת, איך אתם מצפים שוועדת החוץ והביטחון תממש את אחריותה לפקח, ולבקר את מערכת הביטחון?

עכשיו, מתברר שעסקאות בהיקפים של מאות מיליוני שקלים ואף מיליארדי שקלים נדונות במערכת הביטחון, לא פעם במשך הרבה מאוד זמן, אבל כל עוד הן לא מגיעות לערב יום החתימה, ועדת החוץ והביטחון לא יודעת עליהן.

העסקאות האלה – יש להן השפעה דרמטית על תקציב הביטחון, יש להן השפעה דרמטית על אסטרטגיית צה"ל, ורובן – העסקאות הגדולות האלה של מיליארדי השקלים – ההשפעה שלהן היא לא על שנת התקציב הקרובה ולא זאת שאחריה כי אם בכלל, בדרך כלל, על התוכנית הרב-שנתית הבאה, ולעיתים – אם אנחנו מדברים על עסקת הצוללות הזאת, מדובר על עסקה שתשולם ותסופק בין, נדמה לי, 2027 ל-2032. כך שזה לא נכנס בכלל לשום תוכנית עבודה. וברגע שנגיע לשנת 2024 או 2027, יבוא צה"ל, באותו רגע בצדק, ויאמר, התקציב שלי כבר משועבד. רובו משועבד לעסקאות שמערכת הביטחון התחייבה עליהן הרבה שנים קודם, וניקלע למה שאנחנו נקלעים כמעט מדי שנה – למצב שבו בא צה"ל ואומר: אין לי כסף לאימונים.

יש כמה דוגמאות – דוגמאות שהציבור יודע עליהן, שום דבר לא סודי – לעסקאות כאלה של מיליארדי שקלים, אם זה ה-F-35, כמובן אם זה עסקת הצוללות, שכבר הזכרתי, וגם עסקת ספינות המשמר שאמורות לשמור על אסדות הגז. כולן עסקאות של מיליארדי שקלים, כולן עסקאות רב-שנתיות, וכולן עסקאות שאלה שהגיעו לוועדת חוץ וביטחון, אם זה ה-F-35, הגיעו ממש יום לפני שוועדת השרים לתקציב הביטחון אישרה אותן. ואגב, הייתה לי שיחת טלפון על זה עם השרה איילת שקד בשבוע שעבר, לקראת ועדת השרים לחקיקה. היא עצמה אמרה שגם אליהם זה מגיע ממש בשלב שבעצם חוץ מלומר כן למערכת הביטחון אין שום יכולת לבקר ולבדוק.

הדוגמה לעסקה, אני חושב, שכולנו שמענו עליה, הכי חמורה לניהול לא תקין זה דווקא הדוגמה של עסקת ספינות המשמר. לפני שנתיים או שלוש בא חיל הים והגיש דרישה מבצעית לספינות משמר על אסדות הגז. והדרישה הייתה של ספינות של 1.2 טון. אגב, הספינות האלה לא מיוצרות בגרמניה, טיסנקרופ, החברה הגרמנית, מייצרת ספינות רק מ-1.6 ומעלה.

וכעבור כמה חודשים – את כל זה אני יודע בדיעבד, לא ידעתי אז – הגיע חיל הים ואמר, סליחה, אנחנו רוצים לשנות את הדרישה המבצעית שלנו, לספינות שהנפח שלהן הוא כמעט שני טון. וראה זה פלא, הספינות האלה כן מיוצרות בגרמניה על ידי טיסנקרופ.

אז עזבו רגע את שאלת השחיתות – כן שחיתות, לא שחיתות – מבחינת הדרישה המבצעית של חיל הים, איך זה ייתכן שחיל הים בא בתאריך מסוים עם דרישה מבצעית מסוימת, וכמה חודשים אחרי זה עם דרישה מבצעית אחרת, והנושא לא מגיע לוועדת החוץ והביטחון ואנחנו לא יכולים לשאול את השאלות הבסיסיות האלה – מדוע השתנתה הדרישה המבצעית, אולי זה מוצדק, אולי זה לא מוצדק. ואני מאמין שלו היינו מודעים לעסקה הזאת היינו שואלים את השאלות הרלוונטיות, וייתכן שהיום תיק 3000 לא היה קיים. יש לי יסוד סביר להאמין שזה היה נמנע, אבל כמובן כאן אי-אפשר לפרט על זה.

אני נכנס לתפקידה ואחריותה של ועדת חוץ וביטחון לפקח ולבקר את מערכת הביטחון. אם המידע לא קיים אצלך, איך אתה יכול לבקר?

עכשיו, התוצאה היא שדווקא בעסקאות הכי גדולות בעצם ועדת חוץ וביטחון לא קיימת, ובמקרה הטוב היא חותמת גומי. אני יכול לומר לך, אדוני היושב-ראש, שגם כשהביאו בכנסת הקודמת את התוספת לעסקת ה-F-35, הם באו אלינו יום לפני שזה עלה לוועדת השרים לתקציב. ישבו הרבה בעלי דרגות, בעלי ברזלים, באולם, דיברו בהיגיון, והברירה היחידה שהבנתי היא שאני חייב לומר כן, כי לא הייתה לי ההזדמנות לשאול את השאלה, כי הם אמרו שמחר זה עולה לוועדת שרים ואם ועדת שרים לא תאשר את זה, העסקה לא תתאפשר – כי היה גם לחץ גרמני לסגור אותה.

לכן הצעת החוק הזאת שלי באה ואומרת שפעמיים בשנה יבוא שר הביטחון, מתוקף חוק, ויציג לוועדת חוץ וביטחון את אותן עסקאות שנמצאות בתהליך, עסקאות שהן בהיקף שנתי צפוי של מעל 200 מיליון שקל, או היקף רב-שנתי מעל 400 מיליון שקל. זאת אומרת, אין כאן כוונה להיכנס למה שנקרא באנגלית nitty-gritty עם משרד הביטחון ולהוסיף עוד מעמסה ביורוקרטית. אבל עסקאות כאלה, שהמשא ומתן והדיונים האלה מתנהלים במשך חודשים ושנים ויש להם השפעות הרות גורל, אפשר לומר, על תקציב הביטחון – אני חושב שמן החובה ששר הביטחון, לפחות פעמיים בשנה, יבוא, יעדכן את ועדת חוץ וביטחון, ולאור העדכון אנחנו נחליט אם יש לנו שאלות, אם אנחנו רוצים להיכנס לעומק וכאן הלאה.

לסיכום, על הצעת החוק הזאת חתומים חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה. אני דיברתי, אני באתי במגע גם עם סגן שר הביטחון וגם עם אבי דיכטר, יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, וכולנו מבינים את החשיבות של ההצעה הזאת. ברור לי שאם הצעה כזאת תוגש כהצעה פרטית, אז מכיוון שהמשמעות שלה היא כל כך גדולה – ולא רק מהסיבות שחבר הכנסת עפר שלח כאן ציין לפניי, של לעשות דווקא לאופוזיציה – אני חושב שהצעת חוק כזאת צריכה לבוא או מוועדת חוץ וביטחון או הצעת חוק ממשלתית שמשרד הביטחון עומד מאחוריה.

ולכן באתי בדברים גם עם סגן שר הביטחון וגם עם יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, שאנחנו נדון גם בוועדה בנושא הזה וגם עם משרד הביטחון, מתוך תקווה להביא את הצעת החוק הזאת להצבעה מתוך שיתוף. וכמובן שזה מאפשר לי, מכיוון שאני לא מביא את זה להצבעה עכשיו, זה מאפשר לי במידה ולא – להביא אותה להצבעה בעצם בכל מועד אחר. אני מאוד מקווה שאני לא איאלץ להגיע למצב כזה, ואז הקואליציה, בוודאי חברי כנסת מהקואליציה, עלולים להיקלע למצב בלתי נעים. אז תודה רבה, אדוני היושב-ראש. 

חבר הכנסת עמר בר-לב

חבר הכנסת עמר בר-לב (המחנה הציוני) חבר וועדת החוץ והביטחון בכנסת, יו"ר וועדת המשנה למוכנות צה"ל וביטחון שוטף, וממלא מקום בועדת הכספים. מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, מקים ויו"ר תנועת "אחרי!". ממייסדי תנועת "שלום עכשיו". ממייסדי חברת "איתוראן". פועל למען ביטחון ישראל, החזון הציוני ולמען צדק חברתי וחיזוק הדמוקרטיה בישראל.

כל הזכויות שמורות לעמר בר-לב 2014 ©