עמר בר-לב חבר הכנסת עמר בר-לב, מפלגת העבודה http://omerbarlev.co.il/images/banners/omer/omer-bar-lev.jpg http://omerbarlev.co.il/images/banners/omer/omer-bar-lev.jpg admin@omerbarlev.co.il מפלגת העבודה

מאמרי בידיעות הקיבוץ: הממשלה שותה את המים לחקלאים

מאמר בנושא המים לחקלאות שהתפרסם ביום שישי 1.12.17 בעיתון ידיעות הקיבוץ

ממשלת ישראל לא רואה בחקלאות נכס לאומי ולכן לא סופרת את החקלאים /

מאת: ח"כ עמר בר-לב (המחנה הציוני), יו"ר השדולה החקלאית

המים לחקלאות הם כמו אוויר לנשימה. מי שרואה בחקלאות ערך לאומי וציוני, חייב לראות במים משאב לאומי. בעבר, ממשלות ישראל ראו במים נכס אסטרטגי של ממש. ״המלחמה על המים" שהתרחשה בשנות השישים נבעה מניסיונות דחופים של הסורים להטות את מקורות הירדן, מתוך כוונה לשבש את אורח החיים בארץ, והיוותה בסופו של דבר את אחד הגורמים המשמעותיים לפרוץ מלחמת ששת הימים. 

אבל היום ממשלת ישראל עסוקה בלסחוט מהמים את המיץ, ועורכת הפרדה דיכוטומית ומהותית בין המים לצריכה פרטית, עליהם מגנה ודואגת בהסכמים קואליציוניים, לבין המים לחקלאות, מהם פשוט מתעלמת. המסקנה הפשוטה היא שהמים לחקלאות לא נתפסים על ידי הממשלה הנוכחית כמשאב לאומי, ובטח אין היא רואה בחקלאות נכס ביטחוני ואסטרטגי. התוצאה אינה מאחרת לבוא, כאשר אחד המשברים הקשים נמצאים לפתחנו, אבל כמו תמיד, ההתעלמות היא נחלתה של הממשלה, ועד שהאסון לא מפציע - אין תגובה.

אחת הדוגמות הקשות לכך היא תיקון 27 לחוק המים, בה הממשלה כביכול, למראית עין, נאחזה בטיעון הסוציאליסטי של מחיר מים אחיד לכולם, אמבטיה ארצית במחיר אחיד לחקלאות. אבל על חשבון ההורדה המבורכת של המים למשקי הבית הפרטיים, נוצרה פגיעה קשה בחקלאות, כי בננות בעמק הירדן צורכות ״קצת יותר״ מים מחיטה בדרום. ההתייקרות הכבדה מנשוא נפלה על החקלאים, שהם הראשונים לספוג ולספוח – את המים שאין לנו. במקום זאת, על הממשלה היה להכניס את היד לכיס, להוריד את מחיר המים לחקלאות באזורים בו הוא גבוה, ולא לגרום לחקלאים להתרוצץ בין מאבקים, הסכמים וועדות על הפיצוי שמגיע להם.

ומכאן אנו מגיעים לפיל שבחדר – מצוקת המים הכללית של מדינת ישראל. הנה מסתיימת שנה רביעית של בצורת, ועל פי ההערכות אנו כבר מדרדרים במדרון היבש לקראת שנה חמישית. זהו לא משבר, אלא מציאות ממשית, אשר אותה לצערנו גם התפילות לגשם, כפי שמופיעות בספרי הלימוד במערכת החינוך, לא תצלחנה לפתור. אם היה בישראל תכנון ראוי, מעמיק, מערכתי וארוך טווח, אז אולי היה ניתן להתכונן למציאות הטופחת על פנינו, אך לא זה המצב - וממשיכה מצוקה של ממש.

אך גם התכנון שכבר נעשה בנושא, נעשה בצורה לקויה. כך הגענו למצב אבסורדי, שלמרות שמותפלים 600 מיליון קוב מים בשנה, ברשות המים החליטו שלא לקצץ במכסות, אלא להגדיל את כמות המים המותפלים ב-70 מיליון קוב, באמצעות העברת מתקני התפלה למקסימום קיבולת. אולם ברור לכולם שלא מדובר בהחלטה ריאלית. המתקן באשדוד למשל, שעלותו הייתה מעל מיליארד ש"ח, נמצא בקריסה כלכלית בשל כשלים תכנוניים ומנהליים, והמתקן באשקלון לא יכול לפעול בעונת הקיץ, בה שופכים העזתים זבל ומזהמים את הים, וכך עוצרים את פעולת המתקן בחלק משמעותי מהזמן. ואם להוסיף אש למדורה, או מים לנהר, לפני חמש שנים סגרו את מפעלי הטיהור של מי קולחין לחקלאות, מה שצמצם עוד יותר את זמינות המים לחקלאים.

ממשלות ישראל, לאורך השנים האחרונות לא ראו בחקלאות ערך שצריך לקיימו, ולכן לא השקיעו את המשאבים הכספיים כדי שהחקלאות בישראל תשרוד, או במילים לא מכובסות – פשוט לא סופרים את החקלאים. הממשלה שותה את המים לחקלאים – גורמת להם לנבור בקרבות טקטיים, וכל זאת, כדי להימנע מקבלת החלטה אסטרטגית אחת – לראות בחקלאות כערך לאומי וציוני, ובכך לדאוג לתכנון ארוך טווח של משק המים בישראל.

חבר הכנסת עמר בר-לב

חבר הכנסת עמר בר-לב, מתמודד לראשות מפלגת העבודה. חבר וועדת החוץ והביטחון בכנסת. מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר. מקים תנועת "אחרי!". ממייסדי תנועת "שלום עכשיו". ממייסדי חברת "איתוראן". פעיל למען ביטחון ישראל ולמען צדק חברתי וחברה נאורה ומתקדמת בישראל.

חדשות ועדכונים מח"כ בר-לב

load more hold SHIFT key to load all load all

כל הזכויות שמורות לעמר בר-לב 2014 ©