עמר בר-לב חבר הכנסת עמר בר-לב, מפלגת העבודה http://omerbarlev.co.il http://omerbarlev.co.il/images/banners/omer/omer-bar-lev.jpg http://omerbarlev.co.il/images/banners/omer/omer-bar-lev.jpg [email protected] מפלגת העבודה

להישאר על הפסים - מאמר תגובה לשרת המשפטים איילת שקד / השילוח

לפני כחודש פירסמה שרת המשפטים איילת שקד את משנתה במאמר בירחון "השילוח". קראתי את המאמר בעיון ולא יכולתי להישאר אדיש. בגיליון דצמבר של אותו ירחון, "השילוח", פרסמתי מאמר תגובה שלי למאמרה.

לפני כחודש פירסמה שרת המשפטים איילת שקד את משנתה במאמר בירחון "השילוח". קראתי את המאמר בעיון ולא יכולתי להישאר אדיש. בגיליון דצמבר של אותו ירחון, "השילוח", פרסמתי מאמר תגובה שלי למאמרה. אמנם זה ארוך, אך אתם מוזמנים לקרוא.

להישאר על הפסים \ עמר בר-לב

עצם ההצגה של משנה מפורטת, בתחום עליו מופקדת שרה איילת שקד, שרת המשפטים, מהווה בפני עצמו שינוי מרענן בנוף הפוליטי הישראלי. יחד עם זאת, צורם לראות את האופן החד ממדי והמוטה שבו מציגה שקד את "בית המחוקקים", את "ריב הסמכויות" ואת היעוד הלאומי של מדינת ישראל כמדינה "יהודית" ו"דמוקרטית".

א. בית המחוקקים. קשה שלא להסכים לטענתה המרכזית של שקד, לפיה סובל הפרלמנט הישראלי מכמות חקיקה בלתי סבירה. עם הטענה הזו מסכימים לא מעט פוליטיקאים, כמו גם אנשי אקדמיה. בעניין הזה, הייתי מצפה מהשרה שקד להציג מתווה ברור או יוזמה יסודית לשינוי המצב.

לאכזבתי, בינתיים היא מסתפקת בעיקר בהצהרות ובבלימה סלקטיבית של הצעות חוק המגיעות לשולחן וועדת השרים לענייני חקיקה, לעיתים מתוך מניעים עמומים או לא ענייניים.

לשיטתה של שקד, רבים מהחוקים המוצעים מצמצמים את סמכויותיו של בעל התפקיד, אחרים כלל לא ניתנים למימוש ועודף הרגולציה ככלל גורם לבריחת משקיעים מישראל.

אולם עמדותיה העקרוניות של שקד, לחלוטין אינן מתיישבות עם פעילותה בכנסת.

במהלך הקדנציה שלה כשרת משפטים, הצעות חוק הזויות מטעם חברי הקואליציה מצאו את דרכן לא פעם לספר החוקים.

במשמרתה של שרת משפטים המתנגדת ל"הגבלת החירויות" של האזרח אושרו לדוגמא חוק ההשעיה וחוק העמותות, שהפקיעו מאזרחי המדינה את ריבונותם לקביעת נציגיו בכנסת והטילו הגבלות קשות על החברה האזרחית. בעולם המקביל שמפניו 'מצילה' אותנו השרה שקד, נלקח מידי השוטרים 'מרחב שיקול הדעת' בגלל רגולציית יתר מגבילה.

אולם בינתיים, בעולם האמתי, חוקים מקארתיסטיים, נקמניים ולאומניים ממלאים את ספר החוקים שלנו ומכתימים אותו.כאשר מציינת שקד כי ישנם חוקים שאינם ניתנים למימוש היא מכוונת, לדוגמא, לחוקים העוסקים בתחום החיסכון הפנסיוני. לשיטתה של שקד, חוקים אלו הם בגדר 'התערבות כמעט ילדותית בכלכלה החופשית'. אולם הניסיון הישראלי בארבע השנים האחרונות מלמד על ההיפך המוחלט.

שורת החוקים שהנחתי יחד עם חברת הכנסת בירן בנושאי הפנסיה על שולחן הכנסת ה-19 והנוכחית, דחקו את משרד האוצר והממונה על הביטוח להוביל שורה של רפורמות מרחיקות לכת בתחום.

כך לדוגמא, 'קרן ברירת המחדל' או הצעת החוק לניתוק עמלות הסוכנים הפנסיוניים מדמי הניהול, שיובילו לשיפור מצבם הכלכלי של מאות אלפי אזרחים.

מכיוון שממשלות העבר הזניחו את הנושא הפנסיוני, נכון היה להביא יוזמה מכיוון בית המחוקקים, כזו שתחייב את הממשלה להעלות את הנושא לסדר היום ולשנות את סדרי העדיפויות.בהקשר העסקי, כמעט אין חולק על כך שאכן קיים עודף רגולציה המקשה על הפעילות בישראל וחובה לקדם מהלכים שיצמצמו הרגולציה ויקלו מהעומס והקושי המוטל על עסקים .

אולם עצם העובדה ששקד מונה בנשימה אחת חוקים חברתיים לצד רגולציה עסקית מדגישה את גישתה הקוטבית והמוטה.

מה גם שטענתה ש'השוק משלם בבריחת משקיעים' פשוט איננה מדויקת. למרות האטה מסוימת, ישראל עדיין נהנית מהשקעות זרות בהיקפים גדולים, בעיקר בהשוואה לאירופה וארה"ב. משקיעים שמים יהבם על החדשנות והטכנולוגיה הישראלית ועל העובדה שהמשק הישראלי עדיין מראה נתוני צמיחה טובים.

בסיום הפרק הראשון מציינת שקד כי ביקשה לקדם החלטה שמטרתה להגביל, במקרים מסוימים, את יכולתה של הכנסת לדון בחוקים המבקשים להוסיף עבירות פליליות. זוהי החלטה שתצטרף למגמה השיטתית שמובילה הממשלה, בעידודה של שקד, ושמטרתה להצר את צעדי הכנסת.ב. ריב הסמכויות.

צמצום מעמדה שלהכנסת משולב עם האידיאולוגיה בפרק 'ריב הסמכויות' ושמטרתה להחליש באופן שיטתי גם את מידת השפעתו של בית המשפט, ובכך להוביל לשחיקת מערכת האיזונים והבלמים העדינה שבין הרשויות.

בהקשר זה אזכיר את התייחסותה של שקד לעניין ההתערבות המוגזמת לכאורה של בית המשפט העליון בנושא מתווה הגז. טיעון זה הוא לא יותר מסילופה של המציאות - שכן, במקרה של מתווה הגז, בית המשפט דווקא נמנע ביודעין מלעסוק בהיבטים הכלכליים והתנגד רק לפסקה אחת מתוך המתווה הארוך, והיא "פסקת היציבות".

פסקה שמטרתה למנוע גם בעתיד מכנסת ישראל, לקבל החלטות בנושא משק הגז, ובכך פגעה בעיקרון המקודש של הפרדת הרשויות.בסיומו של אותו פרק טוענת שקד כי "המאבק בכנסת הוא בין שתי תפיסות עולם..." שביניהן הבוחר הכריע. זו אמירה פשטנית, חד ממדית ושגויה ככלל, ובפרט בנושאים חברתיים וכלכליים.

כך לדוגמא, אפשר למצוא דווקא הרבה מן המשותף בין התפיסה הכלכלית-חברתית של מפלגת 'כולנו' והמפלגות החרדיות (בנושאים מסוימים), כולן מפלגות קואליציה, לזו של המחנה הציוני, שיושבת באופוזיציה. מגוון הדעות בכנסת יוצר לעתים פסיפס שונה לחלוטין מזו של שתי תפיסות עולם.ג.יהודית ודמוקרטית. בפרק האחרון מתייחסת שקד למתח שבין הערכים 'היהודיים' ו'הדמוקרטיים'.

על פי שקד, הערכים היהודיים הפכו במרוצת ההיסטוריה לערכים אוניברסליים, נכסי צאן ברזל של מדינות דמוקרטיות. לדבריה הם אלו שעיצבו את המשפט האירופי והאמריקאי בעת החדשה.

אם כך הדבר, הרי ש'שני הבנים', כלשונה של שקד - היהודי והדמוקרטי - חיים בכפיפה מושלמת, לא קיימת כל סתירה ביניהם הבן הדמוקרטי הוא תולדה של היהודי. טענתה הזו מתנגשת עם טיעוני ההמשך שלה עצמה - לפיהם בישראל גוברים הערכים הדמוקרטיים על אלו היהודיים.

מעבר לסתירה הרעיונית לדבריה שלה, שקד לא מביאה לכך כל תימוכין כמו גם לא מציגה כל הצעה אלטרנטיבית.לסיכום המאמר כולו, טוענת שקד "שהממשלה אינה קבלנית ביצוע של איש. היא מחויבת אך ורק לעם שבחר בה ברוב". האמירה הזו היא לא פחות ממקוממת. על ממשלה במדינה דמוקרטית להיות מחויבת לכלל אזרחיה - בין אם בחרו בה ובין אם לא.

ויש גם מחויבות "פעוטה" נוספת - וזו המחויבות לערכי הדמוקרטיה. לצד שמירה על זכויות הרוב, גם שמירה על זכויות המיעוט והקפדה על עיקרון הפרדת הרשויות.

מאמר התגובה של עמר בר-לב לשרת המשפטים איילת שקד בירחון "השילוח"מאמר התגובה של עמר בר-לב לשרת המשפטים איילת שקד בירחון "השילוח" (לחצו על התמונה להגדלה)

חבר הכנסת עמר בר-לב

חבר הכנסת עמר בר-לב (המחנה הציוני) חבר וועדת החוץ והביטחון בכנסת, יו"ר וועדת המשנה למוכנות צה"ל וביטחון שוטף, וממלא מקום בועדת הכספים. מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, מקים ויו"ר תנועת "אחרי!". ממייסדי תנועת "שלום עכשיו". ממייסדי חברת "איתוראן". פועל למען ביטחון ישראל, החזון הציוני ולמען צדק חברתי וחיזוק הדמוקרטיה בישראל.

חדשות ועדכונים מח"כ בר-לב

כל הזכויות שמורות לעמר בר-לב 2014 ©