עמר בר-לב חבר הכנסת עמר בר-לב, מפלגת העבודה http://omerbarlev.co.il http://omerbarlev.co.il/images/banners/omer/omer-bar-lev.jpg http://omerbarlev.co.il/images/banners/omer/omer-bar-lev.jpg [email protected] מפלגת העבודה

נאומו של ח''כ בר-לב ביום הזיכרון בבית העלמין ברעננה

"אין בפי מילים המרפאות כאב, אבל כן יש בכוחי להמשיך ולפעול למען מדינה טובה ובטוחה יותר, למען מדינה ראויה יותר לבניה ולבנותיה, ולחזון שכולנו שותפים לו.

חלום הדורות הוא שלא נדע עוד כאב, אובדן ומלחמה. חלום אחד משותף, שאין תחליף לו - הוא חלום השלום. שלום בינינו לבין עצמנו, ושלום השוכן בינינו לבין שכנינו.

ניצחון בקרב על השלום, הוא ההגנה הטובה ביותר שעלינו לשאוף אליה."

כך אמרתי בנאומי בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, שנערך בבית העלמין הצבאי ברעננה. 

לקריאת הנאום המלא:

ראש עירית רעננה, מר איתן גינסבורג,

נציג צה"ל, אלוף תמיר ידעי

נציג משטרת ישראל, סגן ניצב איתן לוי,

משפחות שכולות יקרות,

קהל יקר.

מכל הימים בלוח השנה העברי, נדמה שאין יום שמחבר בין האישי לציבורי, בין הפרטי ללאומי - כמו יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.

יום הזיכרון הוא אחד לכולנו, לכל עם ישראל, בעוד כל יום מימות השנה הוא יום של זיכרון וכאב לכל אחד מאתנו, בביתו פנימה.

אנו עומדים כאן היום,  לציין את זכרם, של כל אותם חיילים חיילות ואנשי שירותי הביטחון שנפלו בהגנה על המולדת, ולזכר נפגעות ונפגעי פעולות האיבה שדמם ספוג בקרקע הזו.

מדינת ישראל חוותה את השכול לאורך שבעים שנות קיומה, שבעים שנות עצמאות, היווסדות, ותקומה.

הכאב, השכול והאובדן הפכו להיות חלק ממרקם חיינו – במדינה הנעה מדי יום ומדי ערב, במשך שבעים שנה –

בין האובדן האישי,  לאובדן הלאומי, בין הזיכרון הפרטי,  לבין זה הקולקטיבי.

כמי ששירת בצבא ההגנה לישראל והוביל לוחמים בשדות הקרב. ראיתי את פניו הקשות של המוות, את עיניו הבוכיות של השכול, במלחמות ובמבצעים בהם השתתפתי, ובאלו עליהם פיקדתי כמפקד סיירת מטכ"ל.

היום עומדים כאן לצדי: אילן גדרון, מיכאל תמרי, קובי חפץ ויגאל גלעדי, זיכרונם לברכה, חברי לכיתה שנפלו במלחמת יום הכיפורים. אברהם כהן ויוסי ניר חברי לצוות, שלמה ביידץ, מפקד הצוות שלי, אמיתי נחמני, המפל"ג שלי ,יהודה חבר, נהג הזחל"ם שלי, עמית בן חורין שנפל לצידי, ורפי בר-לב בן דודי, כולם באותה מלחמה.

איתמר בן דוד ועוזי יאירי, שנהרגו בקומה השנייה של מלון סבוי, בעוד אנו מטהרים את הקומה הראשונה, יוני נתניהו מפקדי, מפקד היחידה, שנהרג באנטבה כשאנו אחריו, ברק שרעבי, שנהרג מעבר לקוי האויב תחת פיקודי כמפקד סיירת מטכ"ל, ועוד רבים אחרים שנפלו, והם כולם, כעת, פה איתי.

הצער והכאב על הנופלים אינם מרפים, וזכרם נשאר ויישאר חי וחקוק בליבנו לעד. זהו פצע אישי שאיננו מגליד,

פצע לאומי התפור בחוט השני המלווה אותנו – הרעות. במילותיו של חיים גורי ז"ל - "הָרֵעוּת, כִּנְעָרַיִךְ כֻּלָם,שׁוּב בִּשְמֵךְ נְחַיֵּך וְנֵלֵכָה,כִּי רֵעִים שֶׁנָּפְלוּ עַל חַרְבָּםאֶת חַיַּיִךְ הוֹתִירוּ לְזֵכֶר."

ובמעמד הזה נזכור, מתוך כבוד לנופלים,  שכל האבחנות והשוני שאנחנו משמרים בלהט בחיי היום יום  

כולם בטלים ומבוטלים כאשר מתכנסים אנו לחלוק את המשותף, את כל מה שבנינו כאן ושהקרבתן לשם כך

אתן משפחות שכולות יקרות במהלך שבעים שנות עצמאותנו.

נזכור, במקום מעורר יראה זה, שמדינת ישראל היא החזון המשותף והחלום המשותף של כולנו. המשך קיומה של מדינת ישראל ומימושו של החזון הציוני – של מדינה יהודית, דמוקרטית ובטוחה – זהו עברנו וזהו עתידנו. בזכותו אנו כאן. כולנו, ללא הבדלי דת, גזע ומין, ללא הבדלי מעמד, מוצא או השקפה - כולנו שותפים שווים במקום הזה, במדינה הזו. לא רק בנפול יקירנו, אלא גם בחיינו. במותם, השאירו לנו הנופלות והנופלים צוואה חזקה מכל אחד ואחת מאתנו - להבטיח את החזון הציוני ואת הערכים המנחים אותנו ואשר ינחו אותנו תמיד. ערכים אלו, שבשמם לובשים ישראלים וישראליות צעירים את המדים והולכים לשרת את מדינתם. שבשמם אנו עומדים דום ומניפים הדגל.

זוהי צוואה חקוקה, המחייבת אותנו – כעם שוחר שלום, כחברה מתקדמת ונאורה, כמדינה יהודית ודמוקרטית, שוויונית ובטוחה – להמשיך, על אף הכאב, לשאת בגאון את פאר היצירה, להשקות עצים נושאי פרי, לזרוע שדות של פריחה, ולבחור בדרך העצמאות, הריבונות וההגנה על המולדת - לסור מרע ולעשות טוב, לחיות כעם חופשי בארצנו. רק כך נהייה ראויים כחברה, לכל אלו הנופלים, שמסרו נפשם למענה. חלום הדורות הוא שלא נדע עוד כאב, אובדן ומלחמה,

חלום אחד משותף,  שאין לו תחליף – הוא חלום השלום. שלום בינינו לבין עצמנו, ושלום בינינו לבין שכנינו,

כי ניצחון בקרב על השלום, הוא ההגנה הטובה ביותר אליה עלינו לשאוף.

כדור שני למפקדים בצה"ל, כבנו של רב אלוף חיים בר-לב זכרונו לברכה, הרמטכ"ל השמיני של צה"ל,

כאביהם של שני ילדיי ששרתו בצה"ל ושלישי המשרת בצה"ל כיום, כחבר בכנסת ישראל וכישראלי גאה,

אין בפי מילים המרפאות כאב, אך כן יש בכוחי ומחובתי כלפיכם, להמשיך ולפעול למען מדינה טובה ובטוחה יותר,

למען מדינה ראויה יותר לבניה ולבנותיה, ולחזון שכולנו שותפים לו.

יהי זכרם של הנופלות והנופלים ברוך ונצור לדור ודור.

 

חבר הכנסת עמר בר-לב

חבר הכנסת עמר בר-לב (המחנה הציוני) חבר וועדת החוץ והביטחון בכנסת, יו"ר וועדת המשנה למוכנות צה"ל וביטחון שוטף, וממלא מקום בועדת הכספים. מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, מקים ויו"ר תנועת "אחרי!". ממייסדי תנועת "שלום עכשיו". ממייסדי חברת "איתוראן". פועל למען ביטחון ישראל, החזון הציוני ולמען צדק חברתי וחיזוק הדמוקרטיה בישראל.

כל הזכויות שמורות לעמר בר-לב 2014 ©