כל העדכונים בנושא: אופוזיציה

מחאת הדרוזים נגד החוק לא יכולה עוד להשאר "שלהם", על כולנו להתייצב שם.

בימים האחרונים אנחנו עדים לכך שקבוצה סגורה של מקורבים מובילה את המערכת הציבורית לשיתוק וניוון, פוגעת בכלי התקשורת, בדמוקרטיה ובביטחון הלאומי שלנו. כאשר כל הכוורת המקורבת לרוה”מ נחקרת או חשודה בפרשות שוחד ושחיתות, זו בהחלט אינה תופעה שולית אלא מסה קריטית והרסנית. 

זו לא הפעם הראשונה שמפלגת העבודה ידעה להתחדש ולרענן את הנהגתה. בניגוד לציניקנים, אני רואה בכך פעולה מבורכת, שמזרימה דם חדש למפלגה, ודאי בזמן שהיא נמצאת באופוזיציה וצריכה למצוא כל העת דרכים להגיע לעמדת השפעה.

מפלגת העבודה יוצאת הערב לדרך חדשה עם תקווה חדשה. דרך של אחדות השורות ובשורה אמתית ורעננה לקראת המאבק על ליבו של הציבור הישראלי ומאבק מול הימין למימוש החזון הציוני - מדינת הלאום של העם היהודי, דמוקרטית, בטוחה וצודקת.

לפעמים צריך לומר את האמת העירומה: נסיונות הצנזורה הבלתי פוסקים של שרת התרבות אינם קשורים כלל לתפקידה. הם קשורים לרצון שלה להיות בכותרות.

הצטרפו אלי למסע שעובר בנשמה הישראלית, וגם בחצר האחורית שלנו. כי גם אם נוח להתעלם, חייבים להחליט. לפני שיהיה מאוחר.

30 שנה שנתניהו מסתובב ומפיץ שני כזבים גדולים: לימין הוא מספר שאוטוטו העולם מכיר בריבונות ישראלית ביו"ש, ולעולם הוא מספר שהוא מוכן להסדר. אגדות עם וסיפורי ילדים.

כל הרעש שלהם, ההאשמות, הסחות הדעת, הפטריוטיות המזויפת שלהם, הן לא יותר ממריחה אחת גדולה.  כי אין להם מושג. כי הם יודעים מה צריך לעשות. אבל הם מפחדים. עושים במכנסיים מרוב פחד.

הם התרגלו שאנחנו לא מגיבים להם, לא נכנסים איתם לעימות. אבל צריך לספר להם שכללי המשחק השתנו. צריך לספר להם שהמשמרת הכושלת שלהם עומדת להסתיים.

40 שנה אחרי מהפך 77, הציבור הישראלי מתחיל להבין שיש מקום למהפך חדש. שינוי שיסיים את שלטון הימין הקיצוני חסר התקווה וחסר החזון. כי לישראל מגיע שלטון קשוב לרחשי לב הציבור העוסק ללא לאות, בנקיון כפיים, באינטרסים ארוכי הטווח של מדינת ישראל.

פולחן האישיות שמטפחת לשכת נתניהו במליארדים מכספי ציבור וכספי חברים עשירים מאוד מדאיג במישור הלאומי, אבל מספק גם לא מעט רגעים קומיים. המאמינים הכי אדוקים בביביזם הרדיקלי הם חבריו לקואליציית הימין, לא אנחנו, העם.

האזינו לדבריי ביומן הערב של רשת ב' בנושאים שעל סדר היום >>

צפו בדברים שאמרתי היום במליאה בדיון פגרה מיוחד שיזמה הקואליציה בנושא חוק התאגיד החדש >>

פעמים נדמה שכבר נגמרו המילים. מה אפשר עוד להגיד על הממשלה הזאת. מה עוד אפשר להגיד שלא אמרנו עד עכשיו. כמה עליבות, כמה כוחנות, כמה שנאה, כמה הסתה. והפעם הקורבן המיועד הוא הציבור הערבי והדרוזי.

עמר בר־לב בתגובה לסערה הפוליטית התורנית:

אין דבר כזה ממשלה חלופית, ומפלגת העבודה לא תהפוך לכלי משחק בידי הקואליציה. בסוף גם נגורש מהעיר וגם נאכל את הדגים הסרוחים.

ביבי צריך ללכת!

כל הזכויות שמורות לעמר בר-לב 2014 ©